להגיש ערעור על פסק דין בסכסוך משפחה או לא להגיש? סיפור אחד על צדק שיצא לאור בעקבות ערעור

 

 

 

זה לא סוד שניהול הליכים בבית המשפט לענייני משפחה כרוך בעוגמת נפש רבה. בנוסף לעלויות הגבוהות של ניהול המשפט והסחבת הבירוקרטית שכרוכה בו, מדובר בדרך כלל במשפחה שאמורה להמשיך לתפקד איכשהו וההליכים מונחים כעול על צווארה. כאשר מגיע פסק הדין ואחד הצדדים סבור שנגרם לו עוול, עולה ההתלבטות האם להגיש ערעור או לחיות עם התוצאה, גם אם היא לא טובה.

סטטיסטית, הסיכויים לקבלת ערעור אינם גבוהים. בתי המשפט של הערעור עוסקים בעיקר בשאלה האם נפלה טעות משפטית בפסק הדין ופחות בשאלה אם הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו, הם נכונים. ההערכה היא שהשופט שדן בערכאה הראשונה מכיר את הצדדים ואת העובדות מקרוב וכי יש לו יתרון בכל מה שקשור להערכת העובדות.

כאשר שוקלים אם להגיש או לא להגיש ערעור, צריך כמובן לשקול את ההוצאות הנוספות שכרוכות בניהול ההליך, את שכר טרחתם של בעלי המקצוע וגם את החובה להפקיד עירבון שיבטיח את הוצאות הצד השני אם הערעור יידחה. את כל אלו צריך להעמיד מול פסק הדין, כדי לבחון אם הניסיון לערער על תוצאותיו הן אכן משתלמות.

כאשר מדובר בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, אפשר להביא בחשבון הוראת חוק ייחודית, הקובעת שלבית המשפט הדן בערעור יהיו סמכויות שיש לבית המשפט לענייני משפחה וגם סמכויות לקבל ראיות נוספות ולשמוע עדויות, אם הדבר נחוץ לבירור הערעור.

מדובר בהקלה משמעותית שמאפשרת לבית המשפט של הערעור לבחון מחדש את העובדות ולא לעסוק רק בשאלה האם נפלה או לא נפלה טעות משפטית בפסק הדין.  צריך לסייג ולומר, שלא בכל ערעור משתמש בית המשפט בסמכות הזאת, אבל הוא עושה זאת במקרים בהם נראה על פני הדברים, כי נפלו טעויות גם בהערכת העובדות.

מקרה קיצוני שכזה עמד לאחרונה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת (עמ"ש 28134-11-13) בערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה. במרכז הדיון עמד גורלו של משק בצפון הארץ, אשר נרכש בשנות החמישים על ידי בני זוג. לימים, אפשרו לבתם ולבעלה לבנות את ביתם על חלקה א במשק. הבת ובעלה התגרשו ובהתאם להסכם הגירושין הסכימו, כי הבית יהיה לבעל. מאוחר יותר שינו את ההסכם והסכימו כי הבית יהיה לאישה וכי היא גם תשלם את החזרי המשכנתא על הבית ותוותר על חוב של הבעל לשעבר כלפיה. בעוד שההסכם הראשון אושר וקיבל תוקף של פסק דין, ההסכם השני לא אושר על ידי ערכאה משפטית. הצדדים לא הכחישו כי חתמו על ההסכם, אך הבעל לשעבר טען, כי הוא פיקטיבי וכי נועד להגנה מפני נושים ללא כוונה לבצעו.

בפועל, ההסכם הנוסף בוצע ככתבו וכלשונו. אבל, למרות זאת, הועלו טענות מן היקב ומן הגורן אודות הסכם זה. בשלב מסוים של המשפט, העלה הבעל לשעבר טענה, כי בצד ההסכם הנוסף יש "שובר" שמבטל אותו, אך הוא לא מוצא את השובר. בנוסף לכך, טען הבעל כי צריך לרשום אותו כ"בן ממשיך" במשק.

באופן מפתיע, קיבל בית המשפט לענייני משפחה את כל טענותיו של הבעל לשעבר ואף נתן לו יותר משביקש מלכתחילה. אם לא די בכך שקבע כי ההסכם פיקטיבי, שיש שובר שמבטל אותו ושהבעל לשעבר רשאי להירשם כ"בן ממשיך" במשק, הוא כלל בפסק הדין שורה ארוכה של קביעות פוגעניות וקשות נגד האישה ובני משפחתה. אחת הקביעות המוזרות עסקה בעובדה שהבעל, בעת שהיה עו"ד, גזל מכספי לקוחותיו שהוחזקו על ידו בנאמנות וגם ישב בכלא על עבירה זו. משום מה, ללא בסיס כלשהו, הטיל בית המשפט למשפחה דופי באישה דווקא, שלא הייתה מעורבת וגם לא ידעה על מעשי בעלה לשעבר עד המועד בו נעצר על ידי המשטרה.

בשורה התחתונה, מדובר היה בפסק דין קיצוני במיוחד ובעל תוצאות קשות במיוחד בעבור האישה ובני משפחתה. עם קבלת פסק הדין, לא עלתה אצלנו ולו התלבטות קלה האם יש או אין מקום לערער. יחד עם זאת, עלו חששות טבעיים לגבי נכונות בית המשפט של הערעור לשמוע את טענותינו. בכל זאת, מדובר בפסק דין שנפרש על פני 62 עמודים שבהם ביקש בית המשפט למשפחה לבסס תמונה עובדתית שלא הייתה ולא נבראה ולגזור ממנה תוצאות משפטיות שעימן לא ניתן לחיות.

בסופו של דבר, התבדו החששות. בית המשפט של הערעור קיבל את טענותינו במלואן, ביטל את פסק הדין של בית המשפט למשפחה וגם בחן את העובדות וקבע כי בית המשפט למשפחה שגה בהסקת המסקנות מן הראיות שהועמדו בפניו. בפסק הדין שניתן על ידי השופטים זיאד זווארי, אסתר הלמן ושאהר אטרש, נקבע כי בית המשפט למשפחה התעלם משורה של ראיות משמעותיות, לא נתן משקל הולם לקשיים הנובעים מגרסתו של הבעל לשעבר והסיק מסקנות שגויות מראיות אחרות שהיו לפניו.

בשורה התחתונה קבע בית המשפט כי ההסכם הנוסף לא היה פיקטיבי וכי הבעל לשעבר לא זכאי לקבל את הבית וגם לא להירשם כ"בן ממשיך" במשק. אין כל ספק, כי התייחסותו הרצינית והמעמיקה של בית המשפט המחוזי, נכונותו לבחון את העובדות מחדש באופן יסודי ולתקן כשלים חמורים שנמצאו בתוצר של בית המשפט לענייני משפחה,  מחזקת את האמון במערכת המשפט. אחד המבחנים החשובים של מערכת המשפט הוא יכולתה לתקן את עצמה. במקרה זה, הדבר נעשה לגבי פסק דין שעלול היה לגרום עיוות דין חמור לאישה ולבני משפחתה , כאשר ערכאת הערעור נהגה באופן מקצועי, אחראי ורגיש, כמי שעוסקת בדיני נפשות.

לסיום: לאחרונה דחה בית המשפט העליון את בקשתו של הבעל לשעבר לערעור על פסק הדין (בע"מ 921/16) ובכך באה פרשה זו לסיומה. 

 

 

 

 

ע   |   En

GlobalEx         טל: 03-6760602

ת.ד. 7639, רמת גן מיקוד 52176

פרלמן גלעדי, משרד עורכי דין ונוטריון    |    רחוב כצנלסון 7 א, רמת השרון, 4724007    |    טלפון: 03-6206338, פקס': 03-6206334    |    דואר אלקטרוני: perlmangiladi@gmail.com

ע   |   En